קטגוריה: טיפים חשובים

מספר סיבות עיקריות לגירושין: שחיקה; התרחקות; קונפליקטים בלתי פוסקים (למשל, 'אני לעומת אנחנו', 'לחוד או ביחד', 'יציבות לעומת שינוי', 'עבודה לעומת שעמום') ; התמכרויות; בגידה; התפתחות בקצב שונה; בעיות מיניות; שינוי החוזה הראשוני הסמוי המארגן את התנהלות בני הזוג (למשל, אחד מבני הזוג החליט לחזור בתשובה).

אחוז המתגרשים עולה; יש ריבוי סכסוכים; חוסר ודאות משפטית ; התרבות היא תרבות של ליטגציה; המנטליות הינה לוחמנית /הישרדותית. על פי השקפתו של פרופ' שלום מועלם המנטליות ההישרדותית שלנו (סכסוך ישראלי פלסטיני שלא נגמר) מחלחלת לקשרים הבינאישיים והמשפחתיים ולחץ נפשי כתוצאה מטראומה עלול להשפיע גנטית על הדורות הבאים. הדור הבא מגיב לטראומה שחווה הדור שקדם לפניו.  בגירושין אלה שנלחמים במרבית המקרים אינם פועלים בצורה רציונלית.

גירושין הם משבר. מחקרים מלמדים שבמצבי לחץ ישנם 3 דפוסים של התנהגות שלנו כבני אדם:
אלה שנלחמים ( Fight (; אלא שקופאים ומתכנסים בעצמם  ( Fright); ואלה שנסים על נפשם, שבורחים  ( Flight)

בגירושין, אין מפסידים ומנצחים.

כידוע, התנאי לאישור הסכם בין בני זוג  הוא  שהצדדים חתמו  מתוך הסכמה ורצון חופשי כאשר ביהמ"ש מסביר לבני הזוג  את סעיפי ההסכם, משמעויותיו ותוצאותיו. יש גישה שדוגלת, שהשופט צריך להיות פסיבי וישנה גם  גישה אקטיבית, לפיה על השופט לשאול את הצדדים שאלות, לעבור אתם על כל סעיפי ההסכם ואם קיים חוסר בהירות לגבי  סעיף שנראה לבית המשפט לא ברור או מקפח  לבדוק מדוע הסעיף נוסח כך והאם מקובל עליהם הסעיף כפי שנוסח.

לכן, ההמלצה שלי כשמגיעים לערכאה המוסמכת על מנת לאשר הסכם לבוא עם הרקע להסכמות והסיבות לכך כדי להסביר לבית המשפט מדוע נוסח ההסכם כפי שנוסח למקרה שנישאל על כך.
בנוסף, אני ממליצה לנסח סעיף בהסכם לפיו גם אם ישתנו הנסיבות בעתיד הדבר לא זה לא יהווה שינוי מהוראות ההסכם.

סיפור משונה שכזה לא קורה בכל יום: אישה שגילתה כי בעלה בוגד בה עם אחרת תיאלץ לשלם פיצויים ללא אחרת מאשר… המאהבת עצמה. העילה לתשלום הפיצויים היא, שהנבגדת הואשמה בהוצאת לשון הרע כנגד המאהבת לאחר שתלתה מודעות בגנותה בהן כינתה אותה 'הורסת משפחות'.

המאהבת הגישה תביעה כנגד האישה החוקית בסך של כ-160 אלף שקלים, שאגב גילתה על קיומו של הרומן לאחר כ-5 שנים תמימות. בתביעה טענה כי האישה החוקית איימה עליה, קיללה אותה, גרמה לפיטוריה ואף תלתה בסמוך לבית הוריה מודעות בנוסח: "שמרו על בעליכן מפני הסכנה", וכן נקבה בשמה תוך הוספת הכינוי 'הורסת משפחות'.

מנגד הכחישה האישה החוקית את עניין המודעות וטענה כי אין לה כל קשר לפיטורי המאהבת מעבודתה.

בית המשפט קיבל באופן חלקי את תביעת המאהבת, כשקבע כי האישה אכן תלתה את המודעות אך מנגד לא היה לה קשר לפיטוריה של המאהבת.

בפסק הדין הורה בית המשפט לאישה לשלם למאהבת סכום של כ-30 אלף ₪ פלוס הוצאות שכר טרחת עורך דין.

עו"ד רונית אלון: נשים היזהרנה בלשונכם,  כבר אמרו חכמינו חיים ומוות ביד הלשון. כמו בחיים , כך גם בניהול משפט ישנם דברים שעדיף שלא יאמרו ויש לדעת להפריד בין העיקר לטפל.

מקרה: גבר ואשה הכירו זו את זו, לשניהם היה זה סיבוב שני , כלומר פרק ב'. האיש ערך הסכם ממון, בו נכתב במפורש, כי  הדירה שבבעלותו והרשומה על שמו תהיה שייכת רק לו ולאשה לא תהא שום זכות לגביה. יותר מכך, גם  החיים המשותפים לא ייצרו לאשה זכות כלשהי בעתיד בדירה או בכל נכס אחר שלו.  בסעיף נוסף בהסכם צוין גם, כי במקרה של פירוד או במקרה שהגבר ילך לעולמו, לאשה לא תהא שום זכות לגבי הדירה או לגבי רכוש אחר שלו מכל מין וסוג. מה יותר מכך?   מקריאת ההסכם היה ברור לחלוטין שאותו גבר בשום פנים ואופן לא רצה לשתף את האישה ברכושו ולא כל שכן להוריש לאישה את רכושו.
בנה"ז לא אישרו את ההסכם בביהמ"ש.

ביום מן הימים הגבר הלך לבית עולמו.
האישה הגישה תביעה כנגד העיזבון של האיש כידועה בציבור של המנוח מכח דיני הירושה (ולא מכח חוק יחסי ממון). ביהמ"ש קיבל את תביעתה וקבע כי המדובר בהסכם ממון ולא בצוואה ובהסכם ממון אי אפשר לכתוב סעיף המדיר אדם מירושה.

התוצאה היא מאוד מאוד כואבת ומאוד קשה. המנוח לא רצה בשום אופן לשתף את זוגתו ברכושו או להוריש לה את עזבונו. אבל מה לעשות שעורך הדין ניסח לו הסכם ולא צוואה???

במילים פשוטות, אם אדם רוצה שזוגתו ו/או ילדיו ו/או כל קרוב אחר שלו  לא יירש אותו הוא יכול לעשות זאת אך ורק באמצעות צוואה ולא בהסכם ממון (!!!) .
כלומר, אם אתה לא רוצה שאדם כלשהו יירש אותך , עליך לערוך צוואה. הסכם ממון לא בא במקום צוואה. הדברים נכונים שבעתיים במידה ואתה נמצא בפרק שני ואתה רוצה להוציא אדם מרכושך. במקרה כזה, אל תסתפק רק בהסכם ממון, אלא בנוסף תשאיר גם צוואה.

בחירת עורך דין

חשוב מאוד להגיע לעורך דין שתחום דיני המשפחה הוא המומחיות שלו ולא לעורך דין העוסק במקביל בתחומים נוספים  אחרים בדיוק כפי שלכל רופא יש את תחום המומחיות שלו.