מחבר: admin

מספר סיבות עיקריות לגירושין: שחיקה; התרחקות; קונפליקטים בלתי פוסקים (למשל, 'אני לעומת אנחנו', 'לחוד או ביחד', 'יציבות לעומת שינוי', 'עבודה לעומת שעמום') ; התמכרויות; בגידה; התפתחות בקצב שונה; בעיות מיניות; שינוי החוזה הראשוני הסמוי המארגן את התנהלות בני הזוג (למשל, אחד מבני הזוג החליט לחזור בתשובה).

אחוז המתגרשים עולה; יש ריבוי סכסוכים; חוסר ודאות משפטית ; התרבות היא תרבות של ליטגציה; המנטליות הינה לוחמנית /הישרדותית. על פי השקפתו של פרופ' שלום מועלם המנטליות ההישרדותית שלנו (סכסוך ישראלי פלסטיני שלא נגמר) מחלחלת לקשרים הבינאישיים והמשפחתיים ולחץ נפשי כתוצאה מטראומה עלול להשפיע גנטית על הדורות הבאים. הדור הבא מגיב לטראומה שחווה הדור שקדם לפניו.  בגירושין אלה שנלחמים במרבית המקרים אינם פועלים בצורה רציונלית.

גירושין הם משבר. מחקרים מלמדים שבמצבי לחץ ישנם 3 דפוסים של התנהגות שלנו כבני אדם:
אלה שנלחמים ( Fight (; אלא שקופאים ומתכנסים בעצמם  ( Fright); ואלה שנסים על נפשם, שבורחים  ( Flight)

בגירושין, אין מפסידים ומנצחים.

כידוע, התנאי לאישור הסכם בין בני זוג  הוא  שהצדדים חתמו  מתוך הסכמה ורצון חופשי כאשר ביהמ"ש מסביר לבני הזוג  את סעיפי ההסכם, משמעויותיו ותוצאותיו. יש גישה שדוגלת, שהשופט צריך להיות פסיבי וישנה גם  גישה אקטיבית, לפיה על השופט לשאול את הצדדים שאלות, לעבור אתם על כל סעיפי ההסכם ואם קיים חוסר בהירות לגבי  סעיף שנראה לבית המשפט לא ברור או מקפח  לבדוק מדוע הסעיף נוסח כך והאם מקובל עליהם הסעיף כפי שנוסח.

לכן, ההמלצה שלי כשמגיעים לערכאה המוסמכת על מנת לאשר הסכם לבוא עם הרקע להסכמות והסיבות לכך כדי להסביר לבית המשפט מדוע נוסח ההסכם כפי שנוסח למקרה שנישאל על כך.
בנוסף, אני ממליצה לנסח סעיף בהסכם לפיו גם אם ישתנו הנסיבות בעתיד הדבר לא זה לא יהווה שינוי מהוראות ההסכם.

סיפור משונה שכזה לא קורה בכל יום: אישה שגילתה כי בעלה בוגד בה עם אחרת תיאלץ לשלם פיצויים ללא אחרת מאשר… המאהבת עצמה. העילה לתשלום הפיצויים היא, שהנבגדת הואשמה בהוצאת לשון הרע כנגד המאהבת לאחר שתלתה מודעות בגנותה בהן כינתה אותה 'הורסת משפחות'.

המאהבת הגישה תביעה כנגד האישה החוקית בסך של כ-160 אלף שקלים, שאגב גילתה על קיומו של הרומן לאחר כ-5 שנים תמימות. בתביעה טענה כי האישה החוקית איימה עליה, קיללה אותה, גרמה לפיטוריה ואף תלתה בסמוך לבית הוריה מודעות בנוסח: "שמרו על בעליכן מפני הסכנה", וכן נקבה בשמה תוך הוספת הכינוי 'הורסת משפחות'.

מנגד הכחישה האישה החוקית את עניין המודעות וטענה כי אין לה כל קשר לפיטורי המאהבת מעבודתה.

בית המשפט קיבל באופן חלקי את תביעת המאהבת, כשקבע כי האישה אכן תלתה את המודעות אך מנגד לא היה לה קשר לפיטוריה של המאהבת.

בפסק הדין הורה בית המשפט לאישה לשלם למאהבת סכום של כ-30 אלף ₪ פלוס הוצאות שכר טרחת עורך דין.

עו"ד רונית אלון: נשים היזהרנה בלשונכם,  כבר אמרו חכמינו חיים ומוות ביד הלשון. כמו בחיים , כך גם בניהול משפט ישנם דברים שעדיף שלא יאמרו ויש לדעת להפריד בין העיקר לטפל.

ביהמ"ש מגלה היום אפס סובלנות לתופעת ההסתה והניכור ההורי במקרים של גירושין. ובצדק!!!  ההורה המוסת נאלץ לנתק כל קשר עם אחד מילדיו מבלי שתהיה לו האפשרות להשמיע בפני ילדו את עמדתו בנושא, מנגד, נגרם לילד נזקים נפשיים בלתי הפיכים על כל המשמעויות הכרוכות בכך.

מחובתו של בית המשפט לברר את סיבת ההסתה או הניכור, במטרה לגדוע אותם בעודם באיבם, כאשר אין ספק שכל מקרה שכזה מחייב טיפול אישי ופרטני לאותה משפחה.

מעבר לטיפול, אפשרות נוספת הנבחנת ע"י בית המשפט היא הטלת סנקציות על ההורה המסית, כגון שלילת רשיון נהיגה או הגבלת חשבון הבנק.

גבר שהגיש תביעת גירושין נגד אשתו, הוכיח את טענותיו בתמונות שצילם בהן ראו שאשתו מקיימת יחסי מין עם גבר זר. את התמונות הוא צילם כשנכנס לדירתם המשותפת, כשבאותו הזמן האישה התגוררה בה לבד, ללא ידיעתה וללא  הסכמתה.

האישה טענה שהתמונות אינן קבילות, ושהם מהווים פגיעה בפרטיות אך בית הדין הרבני פסק שהצדדים צריכים להתגרש זה מזו.

האישה לא ויתרה ועתרה לבג"ץ. בג"ץ קיבל את עתירתה ופסק שהצילומים נעשו  תוך פגיעה בפרטיות והם פסולים לשימוש כראייה בבית המשפט. עוד נפסק, כי   המדובר בפגיעה חריפה וקיצונית, כשמנגד הבעל לא הוכיח שפעל בתום לב ולכן אין לו הגנה על פי חוק.

מסקנה: הנישואין אינם שוללים מבני הזוג את הזכות לפרטיות זו כלפי זה.