דווקא בתקופה של הצפה רגשית, תפקוד ירוד, בלבול וחוסן אישי פגיע וכשיכולת השיפוט הינה בשפל, נאלץ הלקוח לקבל החלטות משמעותיות שיכולות להיות ממש קריטיות להמשך חייו.

מכאן מתבקשת השאלה, מה תפקידו של עורך הדין? כמי שמתמחה בדיני משפחה השאלה הראשונה שאני שואלת את עצמי היא מה הלקוח צריך? מה צריכה המשפחה שלו?

ותשאלו מדוע?  
מהטעם הפשוט, שלפי השקפת עולמי, אמנם הלקוח  עומד, ככל הנראה, להתגרש מבת זוגתו אך מערכת היחסים בין בני הזוג אינה מסתיימת, היא רק משתנה !!!!! (אלא אם כן, לבני הזוג אין ילדים)

לכן, אני סבורה שעורך דין טוב צריך להביט על הסכסוך מנקודת ראיה רחבה ככל הניתן, שקילת שיקולים נרחבים ומתוך ראיית טובת המשפחה כולה. לצד זאת, לעשות הכל כדי להעצים את הלקוח וממקום של חולשה להביאו למקום של חוזקה וכך משרדנו פועל.

ומשכך, אין זה נכון לפעול מיד לפעול לפירוק התא המשפחתי. מחקרים מלמדים שגירושין נחשב כאקט טראומטי כמעט כמו מוות (בסולם דירוג הטראומות נמצא במקום השני כשהמוות במקום הראשון).

העקרונות שלי

• בטרם הגשת תביעה כזו או אחרת אני בודקת מה באמת חשוב ללקוח; מה הצרכים שלו? האם מוצו כל האפשרויות להשכין שלום בבית? האם הוא מסוגל ושלם בהחלטה לפתוח בהליכים משפטיים; האם יש מקום להידברות קודם? האם לערב אנשי מקצוע (פסיכולוג, פסיכיאטר, עובדת סוציאלית וכו')?רק  לאחר שעברנו את השלבים הללו אני בוחנת מהן האלטרנטיבות הטובות ביותר עבור הלקוח, או מהי  האסטרטגיה הטובה והנכונה ביותר עבורו באותה עת.
• עקרון על שני המנחה אותי בעבודתי הינו הקפדה על כך שהילדים יישארו מחוץ לסכסוך, ככל שניתן, לאורך כל ההליכים המשפטיים.

דבר נוסף, ניסיוני המקצועי מלמד, שכל הסכם שנחתם מחוץ לכותלי בית המשפט יהיה בהכרח טוב וממצא יותר עבור הלקוח מאשר כל החלטה שתישאר לפתחו של בית המשפט.

ועוד דבר, חשוב מאוד לדעת שמרבית הסכסוכים, ולרבות אלו הקשים ביותר מסתיימים בהסכם פשרה.

לכן, אנסה לחתור ככל שניתן להסכם פשרה ולעשות הכל  על מנת להימנע מהליכים משפטיים מיותרים, מהוצאות כספיות ומעל לכל מפגיעה בילדים.

במידה ונחליט יחד על פתיחת הליכים משפטיים, ההליך ינוהל במלוא העוצמה תוך הפעלת כל הכלים המשפטיים העומדים לרשותנו.
כמובן, כל מקרה ייבחן לגופו.